רשב"ם על בבא בתרא פ״א א:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור בבא בתרא פ״א א:ב׳
2 מַתְנִי׳ הַקּוֹנֶה שְׁנֵי אִילָנוֹת בְּתוֹךְ שְׂדֵה חֲבֵירוֹ – הֲרֵי זֶה לֹא קָנָה קַרְקַע. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: קָנָה קַרְקַע. הִגְדִּילוּ – לֹא יְשַׁפֶּה. וְהָעוֹלֶה מִן הַגֶּזַע – שֶׁלּוֹ; וּמִן הַשׇּׁרָשִׁים – שֶׁל בַּעַל הַקַּרְקַע. וְאִם מֵתוּ – אֵין לוֹ קַרְקַע.
פירוש רשב"ם על בבא בתרא פ״א א:ב׳
2 מתני' הקונה שני אילנות - סתמא לא קנה קרקע סביביו כלל ואפי' מקום האילן והרי הוא כמי שקנאן לפירותיו שכשייבש יעקרנו וילך:
3 קנה קרקע - דחשבי להו שדה האילן:
4 הגדילו - הרחיבו הענפים הרבה:
5 לא ישפה - לא יקצוץ אותן בעל הקרקע אע"פ שהצל רע לבית השלחין דכיון דאין לו קרקע לבעל האילנות שהרי שעבד לו שדהו לצורך האילנות כל צרכן שעל מנת כן לקחן:
6 גזע - בגמרא מפרש:
7 שלו - של בעל האילן דמגוף אילנות קאתי:
8 של בעל הקרקע - דכיון דמתחת לקרקע יוצא מקרקעו גדל:
9 אם מתו - יבשו:
10 אין לו קרקע - ליטע אילן אחר במקומן: